פסק-דין בתיק ב"ל 35239-06-11

1.         זהו ערעור על החלטת הועדה לעררים (ילד נכה) מיום 5.4.11, אשר קבעה כי המערער אינו זכאי לתשלום גמלת ילד נכה, מאחר ואינו תלוי בעזרת הזולת במידה רבה.

            הועדה התכנסה בעקבות פסק דין, שניתן ע"י כב' הרשמת ש.  ולך ביום  4.11.2010  ("פסה"ד").

2.         לטענת ה מערער, הועדה לא פעלה עפ"י פסה"ד והחליטה על דחיית הערעור בהסתמכה על ביקור הבית של האחות. יש לפסול את דו"ח האחות, משזו הושפעה מאחות קודמת בהרכב ועדה קודם (טרם החלפתו בפס"ד קודם, שניתן ע"י כב' השופט טננבוים בו נטען כי המערער פועל מתוך מגמתיות, כפי שציינה האחות כאן).

            עוד נטען, כי פרוטוקול זה עומד בסתירה לממצאי ועדות קודמות, בהן נקבע שהמערער זקוק לסיוע בהלבשה, רחצה והפרשות וכי הועדה פשוט העתיקה החלטת ועדה קודמת ללא כל הנמקה.

            לפיכך, ביקש כי הרכב הועדה יוחלף וכי הועדה בהרכבה החדש לא תעיין בדו"ח ביקור האחות מיום 28.2.11, משמדובר בדו"ח מגמתי המנוגד לחלוטין לבדיקות הרפואיות הקודמות שנערכו למערער.

3.         ה משיב בתגובתו טען כי הועדה התכנסה בעקבות פס"ד מיום 4.11.2010 המפנה לפס"ד קודם שניתן ביום 26.10.09.

            הועדה ביקשה לערוך ביקור בית של אחות ואכן נערכה הערכת תלות ביום 28.2.11, ע"י אחות.

            הועדה בישיבתה המסכמת ציינה כי מקבלת היא  את דו"ח האחות ולפיכך, הגיעה למסקנה כי אין המערער עונה על הקריטריונים המזכים בקבלת גמלת ילד נכה.

            הועדה פעלה בתחום שיקול הדעת המקצועי המסור לה עפ"י דין ולא נפלו כל פגם או טעות משפטית בפעולתה והחלטתה, המצדיקים התערבות בית הדין ודין הערעור להדחות.

4.         לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ובמסמכי ההליך, להלן הכרעתי:

א.         הועדה התכנסה בעקבות פסה"ד ולפיו הוחזר עניינו של המערער לועדה בהרכב אחר, ע"מ שידון עפ"י פס"ד קודם (שניתן ביום 26.10.09 ע"י כב' השופט ש. טננבוים ושהורה לועדה לשקול האם לא נכון היה לראות במערער כמי שתלוי בעזרת הזולת בביצוע פעולות היום יום באופן החורג במידה ניכרת מתרגיל אצל בני גילו).

ב.         הועדה דנה בעניינו של המערער בשתי ישיבות: בישיבתה הראשונה ביום 6.2.11 ביקשה לקבל דו"ח הערכת תלות חדש ואכן נערכה הערכת תלות למערער ע"י האחות (גב' דפנה פריד) בביתו, בנוכחות אביו בתאריך 28.2.11.

            האחות מתרשמת כי קיימת מגמתיות (ואף הדרכה של האב בחלק מהזמן בעת ביקורה), וכי המערער אינו תלוי בעזרת הזולת, באף אחת מפעולות היומיום שנבדקו.

            בישיבתה המסכמת מיום 5.4.11, לאחר שעיינה בדו"ח, מציינת הועדה כי היא מקבלת את מסקנות האחות בביקור הבית ולפיהן, המערער עצמאי בניידות, בהלבשה, באכילה ובשירותים,  זקוק לסיוע קל ברחצה ולכן אינו עונה על הקריטריונים לקבלת גמלת ילד נכה.

            החלטת הועדה עולה בקנה אחד עם ממצאי הערכת התלות, שנערכה כאמור, בביתו של המערער וגם לפיכך, לא נפלו בהחלטת הועדה כל פגם או טעות משפטית.

ג.          בשולי הדברים, ראוי לציין, משהמערער מציין מספר פעמים (בערעור המפורט ובנימוקי הערעור המשלימים)  כי הינו קטוע יד ימין, כי עולה הן מהערכת התלות שבוצעה ע"י האחות והן מפרוטוקול הועדה כי אין מדובר ביד קטועה, אלא בקטין שנולד ללא אמת יד ימין ומתפקד ללא פרוטזה.

ד.         התוצאה איפוא, כי הערעור נדחה, משאין בפניי טעות משפטית בפעולת הועדה שפעלה כמתחייב עפ"י פסה"ד.

              אין צו להוצאות.

        הצדדים רשאים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בבקשת רשות ערעור על פסק דין